שלל מילים יווניות במקורות חז"ל

חזרתי מהעבודה וחשבתי לעצמי, מה אכתוב היום?

פתחתי משנה אקראית, והתחלתי לקרוא, תוך מעט מאוד זמן נתקלתי בקטע הבא:

מַעֲשֶׂה בְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁקָּרָא בְלַיְלָה הָרִאשׁוֹן שֶׁנָּשָׂא. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו, לֹא לִמַּדְתָּנוּ, רַבֵּנוּ, שֶׁחָתָן פָטוּר מִקְּרִיאַת שְׁמַע בְּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן. אָמַר לָהֶם, אֵינִי שׁוֹמֵעַ לָכֶם לְבַטֵל מִמֶּנִּי מַלְכוּת שָׁמַיִם אְפִלּוּ שָׁעָה אֶחָת: רָחַץ לַיְלָה הָרִאשׁוֹן שֶׁמֵּתָה אִשְׁתּוֹ. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו, לֹא לִמַּדְתָּנוּ, רַבֵּנוּ, שֶׁאָבֵל אָסוּר לִרְחֹץ. אָמַר לָהֶם, אֵינִי כִּשְׁאָר כָּל אָדָם, אִסְטְנִיס אָנִי:(משנה, סדר זרעים, מסכת ברכות, פרק ב', משנה ה'-ו')

המילה איסטניס נראתה לי קצת מוזרה, חיפוש קצר הראה לי שמקורה ביוונית אז החלטתי שבזה אעסוק במאמר - מילים שמקורן ביוונית.

גלישה קצרה ברשת הובילה אותי (לאתר שכבר הזכרתי במאמר קודם): השפה העברית משם ריכזתי מילים הרלוונטיות לחז"ל.

אתם מוזמנים להעתיק ולהדביק את המילים היווניות למתרגם של גוגל ושם ללחוץ על אייקון המיקרופון כדי לשמוע איך המילה נשמעת ביוונית.

לפני שנתחיל אני רוצה להזכיר לקוראים, לגבי כל מילה ומילה שמקורה ביוונית, יש לזכור, מילים אלו לא מופיעות כלל בתנ"ך, המיבאים שלהם לשפה העברית הם אנשים שהושפעו מהתרבות היוונית וחקקו בתוך לשון הקודש של עם ישראל לשון חול של יוונים, ואח"כ גרמו לרוב המוחלט של עם ישראל להאמין שאלה הכתבים הקדושים המשה קיבל בהר סיני.

אז נתחיל:

אסטניס (ασθενης), ביוונית פירוש המילה הוא "חלוּש" מילה זו התגלגלה בעברית לאנין טעם, סולד מהמגושם והגס.

מספר מופעים במשנה: 2

מספר מופעים בתלמוד: 3

המילה הבאה תהיה:

הדיוט (ιδιωτες), הפירוש העברי למילה זו הוא "אדם פשוט"/"לא מיוחד"  ע"פ האתר "שפה עברית" הפירוש ביוונית עתיקה הוא  אזרח מהשורה/אדם פשוט שלא למד מקצוע, חייל פשוט וכו'. ביוונית מודרנית הפירוש הפירוש ע"פ גוגל הוא אנשים פרטיים. המילה הזו אגב התגלגלה גם לאירופה וחזרה לעברית דרך השפות האירופאיות - Idiot אידיוט בעברית המודרנית.

ניתן לפגוש את השימוש ע"י כותבי המשנה והגמרא במילה ובהטיותיה (הדיוטות למשל) במקומות רבים:

מספר מופעים במשנה: 30

מספר מופעים בתלמוד הבבלי: 237

וזה לא שהביטוי בעברית היה חסר, אפשר היה להשתמש במונח "עם הארץ" למשל ולא ביבוא מיוון.

נמשיך:

אכסניה (ξενία), ביוונית עתיקה זה בית הארחה (ע"פ הקישור) וגם היום אנו משתמשים במילה זו בגלל שהיא מופיעה בספרות חז"ל:

מספר מופעים במשנה: 2

מספר מופעים בתלמוד הבבלי: 30

וזה לא שהביטוי בעברית היה חסר, אפשר היה להשתמש במונח "מלון" למשל.

הלאה:

בימה (βήμα) - המילה בימה לא מופיעה בתנ"ך בכלל, בעברית תנכית אומרים "במה" והכוונה להר/מקום גבוה או בהשאלה למקום מוגבה שעליו זובחים לאל (או לאלילים, תלוי מי זובח) המילה "בימה" ביוונית היא טריבונה. במקורות חז"ל היא מופיעה:

מספר מופעים במשנה: 2

מספר מופעים בתלמוד: 13

יש עוד:

בסיס (βάση) - המשמעות לא השתנתה עד היום 

מספר מופעים במשנה: 2

מספר מופעים בתלמוד: 15

ועוד:

זוג (ζεύγος)  - אנחנו זוכרים שנוח הכניס את החיות לתיבה זוגות זוגות, המילה הזו לא מופיעה בתנך בכלל. בתורה כתוב: "שְׁנַיִם שְׁנַיִם בָּאוּ אֶל נֹחַ אֶל הַתֵּבָה זָכָר וּנְקֵבָה כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֱלֹהִים אֶת נֹחַ:" (בראשית פרק ז')

מספר מופעים במשנה: 10

מספר מופעים בתלמוד: 54

סימן (σήμα) - סה"כ בתלמוד ובמשנה: 274 פעמים, סה"כ בתנ"ך: 0.

פרוזדור (παρασκήνια,προθάλαμος) - לפרוזדור ביוונית יש מילה נרדפת - "כנפיים" שהפרוזדור הוא כמו כנף של החדר - סה"כ מופעים בתלמוד ובמשנה: 12 פעמים

אפיקורוס (αιρετικός) - כינוי לאדם הכופר בקיום האלוהים, לא חסרות מילים בעברית לתאר אדם שכזה - סה"כ מופעים בתלמוד ובמשנה: 8 פעמים

סנהדרין (συνέδριον) - קונגרס ביוונית, מועצה/מקום כינוס, ביוון העתיקה היו מוצעות שכאלה בערים ובשווקים. ואצלנו, הם הכתיבו איך להתנהג - סה"כ מופעים בתלמוד ובמשנה: 69 פעמים.

מטרופולין (μητρόπολη) - עיר גדולה, מופיע פעם אחת בתלמוד

אזמל (σμίλη) - סה"כ מופעים בתלמוד ובמשנה: 4 פעמים.

קלמר (καλαμαριον) - חז"ל היו קוראים לזה קלמרין, המקום שבו שומרים עטים של דיו מלשון קלמריון שבדורנו מוכר כ"קלמארי" אותו שקץ דיונון שאסור באכילה - 3 פעמים במשנה ובתלמוד.

ספוג (σφουγγάρι) - סה"כ מופעים בתלמוד ובמשנה: 26 פעמים.

אפוטרופוס (επιτροπος) - סה"כ מופעים בתלמוד ובמשנה: 40 פעמים.

פרקליט (παρακλητος) - סה"כ מופעים בתלמוד ובמשנה: 4 פעמים.

סנגור (συνηγορος) - סה"כ מופעים בתלמוד: 4 פעמים.

אספרגוס (ασπάραγος) - סה"כ מופעים בתלמוד ובמשנה: 4 פעמים.

קברניט (κυβερνήτης) - סה"כ מופעים בתלמוד: 2 פעמים.

קיטון (κοιτών) ביוונית הפירוש מצע והמילה בעברית הפכה לחדר קטן.

נמל (λιμένας) מגיע במקור מהמילה היוונית לימנוס לאחר סיכול אותיות ומופיע עוד בתלמוד הירושלמי: "ללמינה של יפו"(תלמוד ירושלמי, יומא פ"ג)

קלס (καλός) - ביוונית פירוש המילה הוא "טוב" אבל חבל שבלשון המקרא המילה קלס כבר תפוסה ופירושה "רע" וזה גרם לטקסטים מסויימים להשמע כאילו מי שכתב אותם לא מבדיל בין טוב לרע, ובשלב מאוחר יותר נשמעו כל מיני הגדרות כאילו פירוש המילה באמת הוא "העצמה של הדבר" או כל מיני תירוצים שונים. מובא בהחרבה במאמר הזה

למעשה יש המון מילים, ע"פ הויקימילון כ-721 מילים בעברית הושאלו מיוונית, חלקם אמנם לא כולם מופיעים בכתבי חז"ל אך זו השפה שהשפעתה על העברית הייתה הגדולה ביותר, את המקום השני תופסת השפה הארמית עם 226 מילים (פחות משליש המילים היווניות).

אוקיי, אז מה?

למה להתאמץ ולהביא לפה את המילים האלה?

1. לא כולם מודעים לגודל ההשפעה של התרבות היוונית בתקופת חז"ל על התרבות שעל עם ישראל הכבוש.

2. הטענה של האורטודוקסים היא שהתושב"ע הגיע מהר סיני וביחד עם תורת משה רק הועברה בע"פ מאב לבן ואחרי המון שנים נכתבה. נוכחות כה גדולה של מילים יווניות בתוך המידע שאמור היה להגיע מהר סיני מזכירה קצת את המשחק "טלפון שבור".

3. השפע כה גדולה על שפה מעידה על השפעה כלשהי על התרבות - התרבות היוונית חדרה באופן כלשהו לתרבות חז"ל.

4. קיימים חוקים מסויימים בדת היהודית-פרושית-אורטודוקסית אשר חוקקו בהקשר יווני כמו למשל הסיבה שמשתמשים באתרוג בחג הסוכות.

5. דוגמא נוספת היא החדרה של כללים לגבי עניינים שלא עניינו אף אחד עד שהגיע התרבות היוונית לפתחינו, למשל, המילה "אספרגוס" - ירק שלא מוזכר כלל בתנ"ך אך מופיע 4 פעמים בתלמוד ובמשנה. חיפוש זריז באינטרנט לגבי ההסטוריה של האספרגוס הוביל אותי לאתר הזה , האתה הזה , עוד אתר , ועוד יש עוד המון... וכולם מזכירים שביוון העתיקה וברומא צמח זה היה נחשב לצמח עם חשיבות תרבותית ואף רפואית עבור היוונים. באחד מהאתרים מוזכר שעוד בתקופה 300-450 לפני הספירה כתבו סופרים יוונים על האספרגוס שהיה אחד מהירקות החשובים של העת העתיקה באזור יוון ורומא. והנה, אנו רואים שאותם "חכמים" שכתבו את המשנה והגמרה מתייחסים לירק למרות שעד לפני חדירת התרבות היוונית הירק הזה לא קיבל שום התייחסות - אף במקום אחד כתוב: "תנו רבנן אספרגוס יפה ללב וטוב לעינים וכ"ש לבני מעים והרגיל בו יפה לכל גופו"(תלמוד בבלי, ברכות, דף נ"א) הנה חכמים נותנים לו תכונות רפואיות ממש כמו היוונים. להזכירכם, התייחסות במשנה מצוטתת המון פעמים בגמרא ומשמשת בסיס להחלטות של חוקי היומיום והדת בספרים שנכתבו אח"כ.

אם כן, אפשר לראות כאן קצת המעיד על גודל ההשפעה על השפה, התרבות ומערכת החוקים שנקבעה בתקופת הכיבוש היווני. נכתבה במשנה ובגמרא, משם צוטטה בשולחן ערוך ובשלל ספרים פרושים-אורטודוקסים. ומשפיעים על  מערכת החוקים היהודית עד היום.

האין זה מעיד על התיוונות?

בתקווה שכל עם ישראל יחזור להשתוקק להיות קרוב אל אלוהיו ולהתרחק ממעשי הגוים.

שבת שלום.