כמה זה שתים ועוד שתים כפול עשר?

שלום לכל עם ישראל!

נמשיך להתעסק עם חג הסוכות.
שאלתם את עצמכם פעם למה מחזיקים 3 ענפי הדס ו 2 ערבות?
כתוב במשנה, סדר מועד, מסכת סוכה פרק ג' משנה ד':
"רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, שְׁלשָׁה הֲדַסִּים וּשְׁתֵּי עֲרָבוֹת לוּלָב אֶחָד וְאֶתְרוֹג אֶחָד"
אני רוצה להפנות את תשומת ליבכם לעניין שמופיע שם ב"תוספות":
"ג' הדסים. דכתיב ענף עץ עבות. ופירש"י ענף חד עץ חד עבות חד:  שתי ערבות. יליף מדכתיב ערבי נחל שתים:"
למי שזה לא ממש ברור:
3 הדסים כי כתוב "ענף עץ עבות" ולפי הפירוש של רש"י ענף-1,עץ-1,עבות-1 (באלגברה: 1+1+1=3)
2 ערבות כי כתוב "ערבי נחל" אנו לומדים זאת מהפסוק (יליף=ללמוד) ערבי-1, נחל-1 (באלגברה 1+1=2)
עד כאן, כל הכבוד האלגברה עובדת!
אבל, למה רבי ישמעאל ורש"י לא המשיכו לפי אותה החוקיות? (שלהם)
הרי כתוב "כפות תמרים" ו"פרי עץ הדר" אז לפי החוקיות שלמעלה היה צריך להיות:
2 לולבים כי כתוב "כפות תמרים", כפות-1, תמרים-1 (באלגברה 1+1=2)
3 פרות הדר כי כתוב "פרי עץ הדר", פרי-1 עץ-1 הדר-1 (באלגברה: 1+1+1=3)
אבל החוקיות השתנתה,לחלק מהדברים יש חוק אחד ולחלק חוק אחר.
מה הוא החוק האחר?
"פרי עץ הדר" - כתוב ביחיד ולכן יש אחד ממנו.
אבל החוק הזה גם לא תופס לגבי כולם, למשל "ענף עץ עבות" כתוב "ענף" ביחיד אבל החכמים קבעו שלושה
"כפות תמרים" - כתוב ברבים אך עדיין יש לולב אחד (לפי הכתוב בהודעה הקודמת באתר שלנו - לולבים? לא ממש שייך)
...יכול להיות ששינו חלק מהחוקים כי לא היה מקום בידיים להחזיק את הכל?
אז אין פה ממש סדר ואין ממש חוקים, הכל שרירותי לפי מה שמישהו (שאינו נביא!) קבע.
וככה אי אפשר לפעול - בלי חוקים מסודרים, זה כמו שאי אפשר לענות על השאלה: "כמה זה שתים ועוד שתים כפול עשר" בלי חוקיות מסודרת כי התשובה יכולה להיות:

1) 2+2*10 = 40

2) 2+2*10 = 22

המתמטיקאים הבינו את זה ולכן קבעו את חוקי "סדר פעולות החשבון" ולפי חוקים אלה התשובה הנכונה לשאלה תמיד תהיה 22. אלא אם כן היו סוגריים, אבל אנחנו לא בשיעור חשבון עכשיו...
גם בורא העולם נתן לנו חוקים ע"י עבדו משה בן עמרם, אבל קבוצת אנשים  המציאו חוקים משלהם שהתקבלו בישראל עד היום הזה!
מה הפלא? עם קשה עורף אנחנו ואם היה משהו אחד שעליו הקפדנו כל הזמן זה לעשות בדיוק ההפף ממה שהנביא אומר לעשות.
מה הוא עץ הדר?
עצי ההדר המוכרים לנו מהעברית של היום לא מוזכרים אפילו פעם אחת בתנ"ך (חוץ מעץ הדר מופיע פעם אחת בלבד - בעניין סוכות) , לעומת זאת, המילה "הדר" מופיעה המון פעמים בתנ"ך, :
"בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו בָּהֶם עַמִּים יְנַגַּח יַחְדָּו אַפְסֵי אָרֶץ וְהֵם רִבְבוֹת אֶפְרַיִם וְהֵם אַלְפֵי מְנַשֶּׁה:" (דברים ל"ג)
"בּוֹא בַצּוּר וְהִטָּמֵן בֶּעָפָר מִפְּנֵי פַּחַד יְהוָה וּמֵהֲדַר גְּאֹנוֹ" (ישעיה ב')
"פָּרֹחַ תִּפְרַח וְתָגֵל אַף גִּילַת וְרַנֵּן כְּבוֹד הַלְּבָנוֹן נִתַּן לָהּ הֲדַר הַכַּרְמֶל וְהַשָּׁרוֹן הֵמָּה יִרְאוּ כְבוֹד יְהוָה הֲדַר אֱלֹהֵינוּ" (ישעיה ל"ה)
"וַיֵּצֵא לָךְ שֵׁם בַּגּוֹיִם בְּיָפְיֵךְ כִּי כָּלִיל הוּא בַּהֲדָרִי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי עָלַיִךְ נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה" (יחזקאל ט"ז)
"גָּדוֹל כְּבוֹדוֹ בִּישׁוּעָתֶךָ הוֹד וְהָדָר תְּשַׁוֶּה עָלָיו" (תהילים כ"א)
"הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו עֹז וְתִפְאֶרֶת בְּמִקְדָּשׁוֹ:" (תהילים צ"ו)
"בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְהוָה יְהוָה אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ" (תהילים ק"ד)
אולי הכוונה בפסוק "וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר..." לקחת פרי עץ מהודר=יפה=נחמד למראה.
ממה שהאדם מגדל, הרי סוכות זה חג האסיף בו אתה אוסף את מה שגידלת, ועם הפרות המהודרים צריך לשמוח לפני האלוהים.
שימו לב שבשבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל אין שום פרי ממשפחת ה"הדרים" המוכרים לנו היום.
עוד דבר, תשימו לב שבספר נחמיה :"וַאֲשֶׁר יַשְׁמִיעוּ וְיַעֲבִירוּ קוֹל בְּכָל עָרֵיהֶם וּבִירוּשָׁלִַם לֵאמֹר צְאוּ הָהָר וְהָבִיאוּ עֲלֵי זַיִת וַעֲלֵי עֵץ שֶׁמֶן וַעֲלֵי הֲדַס וַעֲלֵי תְמָרִים..."
לא מוזכר פרי עץ הדר - יכול להיות שזה כי פשוט כל אחד הביא את הפרי המהודר שלו?? הרי זה חג האסיף... - לא כולם יכולים להשיג אתרוג תמני מובחר ומשוכלל... במיוחד לא לפני 2500 שנה.
מתי נעיף מעלינו את כל תועבות הגוים? ונשאר עם האמת של התורה - מזוקקת וטהורה...

מאיזה מינים ארבעת המינים?

חג סוכות שמח לכל עם ישראל!

היום נחקור ונבדוק מה ההבדלים בין מה שתורת משה איש האלוהים מצווה אותנו לעשות לבין מה שקורה בפועל

בתורת משה כתוב:

"אַךְ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאָסְפְּכֶם אֶת תְּבוּאַת הָאָרֶץ תָּחֹגּוּ אֶת חַג יְהוָה שִׁבְעַת יָמִים בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שַׁבָּתוֹן וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי שַׁבָּתוֹן: וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים: וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַיהוָה שִׁבְעַת יָמִים בַּשָּׁנָה חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי תָּחֹגּוּ אֹתוֹ: בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת: לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם:" (ויקרא כ"ג, 39-43)

אז לשבת בסוכות אנו יושבים - אבל למה בארבעת המינים אוחזים דווקא באתרוג?

הגמרא מביאה לנו תירוץ מאוד מעניין:

"בן עזאי אומר אל תקרי הדר אלא (אידור) שכן בלשון יווני קורין למים (אידור) ואיזו היא שגדל על כל מים הוי אומר זה אתרוג:"  

עד היום מים ביוונית זה אידור - ύδωρ אתם יכולים להעתיק את המילה הזו ל http://translate.google.com/ ולשמוע את המילה בעצמכם...

מה שמפליא אותי זה איך אדם מעם ישראל מביא כנימוק לבחירת האתרוג כחלק מארבעת המינים את הלשון היוונית - שהיוונים היו אויבים שלנו, החריבו וטימאו את בית המקדש, רצחו בעמינו אלפים ועינו אלפים רבים...

איך ה"חכמים" מקבלים בחום ובאהבה את השפה היוונית לחיקם ומשלבים אותה בתרבות של עם ישראל? האין זו התיוונות? קביעת טעמים למצוות האלוהים מתוך השפה היוונית?

עוד יותר מפליא זה שאחרי כל כך הרבה דורות של "עוסקים בתורה" (מילת קוד פרושית/רבנית/אורטודוקסית ללימוד גמרא) אף עוסק בתורה לא מוחה על הטיעון הזה, רש"י ותוספות אפילו לא מתייחסים לעניין הזה.
אדגיש כי לדעת חכמים יש נימוקים נוספים לבחירת האתרוג, עליהם לא אעמוד כאן, הבעיה המהותית בעיניי היא שמביאים את השפה היוונית בתור נימוק לציווי של האלוהים.

מה לגבי "עֵץ עָבֹת"?

ע"פ המסורת אנו לוקחים ענפי הדס.

אבל אם "עֵץ עָבֹת" זה הדס אז יש בעיה עם מה שכתוב כאן:

"וַאֲשֶׁר יַשְׁמִיעוּ וְיַעֲבִירוּ קוֹל בְּכָל עָרֵיהֶם וּבִירוּשָׁלִַם לֵאמֹר צְאוּ הָהָר וְהָבִיאוּ עֲלֵי זַיִת וַעֲלֵי עֵץ שֶׁמֶן וַעֲלֵי הֲדַס וַעֲלֵי תְמָרִים וַעֲלֵי עֵץ עָבֹת לַעֲשֹׂת סֻכֹּת כַּכָּתוּב: וַיֵּצְאוּ הָעָם וַיָּבִיאוּ וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם סֻכּוֹת אִישׁ עַל גַּגּוֹ וּבְחַצְרֹתֵיהֶם וּבְחַצְרוֹת בֵּית הָאֱלֹהִים וּבִרְחוֹב שַׁעַר הַמַּיִם וּבִרְחוֹב שַׁעַר אֶפְרָיִם:וַיַּעֲשׂוּ כָל הַקָּהָל הַשָּׁבִים מִן הַשְּׁבִי סֻכּוֹת וַיֵּשְׁבוּ בַסֻּכּוֹת כִּי לֹא עָשׂוּ מִימֵי יֵשׁוּעַ בִּן נוּן כֵּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַד הַיּוֹם הַהוּא וַתְּהִי שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאֹד:" (נחמיה ח', 15-17)

- הרי אם "עֵץ עָבֹת" זה הדס אז למה צריך לכפול את הלשון - ועלי הדס ועלי עץ עבת?

אם אנו סומכים על ספר נחמיה, הרי שלפיו "עֵץ עָבֹת" זה לא הדס.

העניין הוא כזה - לא רק אני שמתי לב לבעיה הזו - גם חכמי הפרושים שמו לב לכך: מצודת דוד ורש"י טוענים שעלי עץ עבֹת פירושו הדס כשר ועלי הדס זה הדס לא כשר. (רשי מביא את טענותיו מתוך הפירוש במסכת סוכה)
את המידע על ציר הזמן אני לקחתי מויקיפדיה - אתם מוזמנים לבדוק אותו בעצמכם.
מצודת דוד (רבי דוד אלטשולר ובנו רבי יחיאל הלל)- חיו במאה ה17
רש"י (רבי שלמה בן יצחק) חי במאה  ה11-12
התלמוד נכתב בתחילת המאה השלישית
ספר נחמיה נכתב במאה השישית לפני הספירה.
אם כן, יוצא שעברו למעלה מ500 שנה בין ספר נחמיה להסבר הראשון שטוען את התירוץ: עץ עבות=הדס כשר, עץ הדס=הדס לא כשר.
לפעמים עולה בי השאלה התמימה - כמה אותם אנשים ידעו באמת מה שקרה באותה תקופה?
למעלה מ500 שנה עברו!!! (בערך 800 אם נדייק)
שאלת את עצמך מה אתה יודע על חיי היום יום של בני אדם בתקופה שלפני 70 שנה? איך בישלו, מאיפה קנו, מה היה בשווקים? מה לא? מה היה מותר ומה אסור? מה היו הכינויים למוצרים טובים/לא טובים וכו'...?
מה לגבי לפני 150 שנה?
לפני 300 שנה?
לפני 500 שנה? איך דאגו לשלום התינוקות אז?
בטח שלא הייתה טיפת חלב... לא היו רופאי משפחה כנראה...
אם אתם מנסים לרדת לפרטים במחשבה שלכם אתם תבינו שאתם לא יודעים.
למרות שלמדתם הסטוריה בצורה מסודרת וכו'... אז איך אותם אנשים למעלה ידעו כל כך הרבה פרטים על דברים שקרו כל כך הרבה זמן לפניהם?


אני לא מוכן לקבל תירוץ שכזה, הוא נראה לי כמו סתם טיוח. במיוחד שהוא מתבצע אחרי מאות שנים.
אם היו שם הדסים טובים ופסולים אינני חושב שהכתוב היה טורח לפרט על כך, הרי בכל פעם שמתואר עם שלם שלוקח משהו - עלולים להיות חלק מהפריטים פסולים ולכן יעשה בהם שימוש אחר. (למשל - העם לוקח המון גזרים, את הגזרים הטובים האנשים יאכלו, ואת הלא טובים - יתנו לבעלי חיים שבחצר ביתם)

מה לגבי כפות תמרים?

עד כמה שאני מכיר את המילה "כפות"  הכוונה למשהו פתוח כמו כפות ידיים ורגלים או כפות הדומות למצקות.

אם כך הדבר הרי שבכוונה לכפות תמרים התורה מבקשת עלי תמרים - כמו בספר נחמיה.

אם כך, מאיפה הגיע הלולב?

"רבי יהודה אומר יאגדנו מלמעלה מ''ט לאו משום דבעי הדר לא כדקתני טעמא רבי יהודה אומר משום ר' טרפון כפות תמרים כפות ואם היה פרוד יכפתנו ולא בעי הדר והתנן אין אוגדין את הלולב"(גמרא, סוכה לא, ע"א)

רש"י: כפות. לשון אסירה כדתנן  כופת שתי ידיו על העמוד:

"כֵּיצַד מַלְקִין אוֹתוֹ, כּוֹפֵת שְׁתֵּי יָדָיו עַל הָעַמּוּד הֵילָךְ וְהֵילָךְ" (משנה, מכות פרק י"ג, משנה י"ב) - במשנה אין התייחסות למילה כופת ולמקורה.

אפשר לראות ש"כּוֹפֵת" ו"כַּפֹּת" זה לא אותו כתיב ולכן המשמעות שונה, מה גם, שבתנ"ך לא מצאתי שימוש של קשירה ע"י השורש "כפת" כן היה אפשר למצוא בקלות התייחסות לכפות רגלים וידיים, לכן נראה לי שהרבה יותר הגיוני שהכוונה כאן היא לעלי תמר, ממש כמו אלה: 

עלי עץ התמר מזכירים כפות כשהם פתוחים - הלולב המוכר מזכיר יותר חרב מכף

 מסתדר גם עם ההגיון שהסוכה צריכה להיות עם צל ועלה כמו שבתמונה מספק ממש הרבה צל, אמנם בתמונה הזו מדובר בעץ תמר שפרותיו לא טובים למאכל, אך אינספק שצורתו ממש צורה של כף

ממש מוזר,שכשחיפשתי תמונה מתאימה - דרך חיפוש התמונות של גוגל, רשמתי "date leaf" = "עלה תמר" והתמונה שמצאתי נקראה: "Leaf-of-Date-Palm-520x390" = "עלה-של-תמר-כף יד" מסתבר שלא רק אני מוצא דמיון בין עלה תמר לכף יד לכפות כמו שמופיעות בתורה:

"וְעַל שֻׁלְחַן הַפָּנִים יִפְרְשׂוּ בֶּגֶד תְּכֵלֶת וְנָתְנוּ עָלָיו אֶת הַקְּעָרֹת וְאֶת הַכַּפֹּת וְאֶת הַמְּנַקִּיֹּת וְאֵת קְשׂוֹת הַנָּסֶךְ וְלֶחֶם הַתָּמִיד עָלָיו יִהְיֶה:" (במדבר ד', 7)

"כַּפּוֹת זָהָב שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מְלֵאֹת קְטֹרֶת עֲשָׂרָה עֲשָׂרָה הַכַּף בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ כָּל זְהַב הַכַּפּוֹת עֶשְׂרִים וּמֵאָה:" (במדבר ח', 86)

 - ברור שאין הכוונה כאן לקשירה של מישהו, אלא לכלי עבודה.

"וְהָיָה כְּנוֹחַ כַּפּוֹת רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי אֲרוֹן יְהוָה אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ בְּמֵי הַיַּרְדֵּן מֵי הַיַּרְדֵּן יִכָּרֵתוּן הַמַּיִם הַיֹּרְדִים מִלְמָעְלָה וְיַעַמְדוּ נֵד אֶחָד:"(יהושע ג', 13)

"וַיְהִי (בעלות) כַּעֲלוֹת הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי אֲרוֹן בְּרִית יְהוָה מִתּוֹךְ הַיַּרְדֵּן נִתְּקוּ כַּפּוֹת רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים אֶל הֶחָרָבָה וַיָּשֻׁבוּ מֵי הַיַּרְדֵּן לִמְקוֹמָם וַיֵּלְכוּ כִתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם עַל כָּל גְּדוֹתָיו:"(יהושע ד', 18)

יש עוד המון התייחסויות בהקשר של חלקי הגוף אבל שוב, אין התייחסות בהקשר של קשירה.

למעשה אני מאוד אשמח אם מישהו מקוראי האתר יתיחס למילה "כפות" בהקשר של קשירה ולשורשה - המילה לא מוזכרת בתנ"ך ומילים דומות לא מצאתי (יכול להיות שלא חיפשתי בהטייה מתאימה) מעניין מאיפה המילה הזו הגיעה לתוך כתבי המשנה, האם היא הייתה שייכת לאחד מהעמים הרבים שהיו סביבינו? ששלטו עלינו?

זהו לבינתיים,

שיהיה חג שמח לכל זרע יעקב,

בתפילה שאת חג הסוכות הבא נחגוג עם ראשית בכורי אדמתנו בבית האלוהים.

נ.ב.

ובלי קשר לארבעת המינים, בהכנת הכתוב למעלה חיפשתי המון עניינים בספרים שונים ונתקלתי בכתוב הבא:

"אמר רב הונא מ"ט דר' יוחנן בן ברוקה דכתיב בלתי לה' לבדו הכי קאמר ליה אנחנו מודים ולך אנו משבחין ליה אנחנו מודים ולך אנו מקלסין" (גמרא, סוכה מה, ע"ב)

ושוב אפשר לראות איך חכמי הגמרא משתמשים במילה עם השורש "קלס" לציון דבר טוב (פירושה היווני) למרות שבשפת הקודש זו היא מילת גנאי...

הרחבה על עניין זה נמצאת ב:קצת סדר ב"ליל הסדר"