הַטֻּמְאָה וְהַטָּהֳרָה בִּידֵי כֹהֵן

שלום לקוראים ולכל עם ישראל.

שוב נעמוד על ההדחקה של מעמד הכהונה ע"י הפרושים המתיוונים. לפעמים אגב אני נשאל - מה הקשר בין הדחקת מעמד הכהונה להתיוונות בכלל? הרי כותרת הבלוג היא "אורטודוקס??? ...מתיוון!" והמון עניינים כאן לא עוסקים בהתיוונות.

ממבט ראשון זו נראת שאלה רלוונטית.

הרי העיסוק באלמנטים יוונים נמצא בעיקר בקישור העוסק ב"חג הפסח" וב"חג הסוכות".

העניין הוא שאסור לנו לשכוח שההתיוונות הייתה לגנאי ולכן הגיוני שיטשטשו את המוטיבים היוונים ויכניסו אותם ב"דלתות אחוריות"

כמו למשל "אחרי רבים להטות" = דמוקרטיה, מוטיב יווני מובהק שהוכנס בתור מוטיב מרכזי בחיי עם ישראל והכל "בזכות" משפט מתורת האלוהים שהוצא מהקשרו - בתורה כתוב: "(א)לֹא תִשָּׂא שֵׁמַע שָׁוְא אַל תָּשֶׁת יָדְךָ עִם רָשָׁע לִהְיֹת עֵד חָמָס: (ב) לֹא תִהְיֶה אַחֲרֵי רַבִּים לְרָעֹת וְלֹא תַעֲנֶה עַל רִב לִנְטֹת אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת: (ג)וְדָל לֹא תֶהְדַּר בְּרִיבוֹ:" (שמות כ"ג)

את אותם האנשים שהחליטו להכניס לעם ישראל את עקרון ה"דמוקרטיה" בדלת האחורית ממש לא עניין ששלושת המילים שנתלשו מהמשפט נאמרו בהקשר שלילי.

יש עוד המון דוגמאות לדלתות אחוריות שכאלה.

הדלת האחורית העיקרית בעיניי היא הדלת שמדחיקה את הכהונה הגדולה ממעמדה.

הרי בעשרות השנים במדבר סיני ובמאות השנים של ממלכת ישראל ויהודה על אדמת ישראל כל השגרה נוהלה ע"י הכהנים הגדולים והנביאים.

גם אם היו מלכים בארץ - המלכים היו מקבלים הוראות מהכהן הגדול או מהנביא של אותו זמן (תלוי בכמה המלך רצה לעשות את רצון האלוהים...)

והנה בא לו הדור של אחרי חורבן בית שני וכותב במשנה:

"הַכֹּל כְּשֵׁרִים לִרְאוֹת אֶת הַנְּגָעִים, אֶלָּא שֶׁהַטֻּמְאָה וְהַטָּהֳרָה בִּידֵי כֹהֵן. אוֹמְרִים לוֹ אֱמוֹר טָמֵא, וְהוּא אוֹמֵר טָמֵא. אֱמוֹר טָהוֹר, וְהוּא אוֹמֵר טָהוֹר."(נגעים פרק ג')

פירש שם ר"ע מברטנורה: "שהטומאה והטהרה ביד כהן. חכם ישראל רואה את הנגעים ואומר לכהן, אע"פ שהוא שוטה"

הפכו את הכהן לסוג של תוכי. החכם אומר לו מה לומר והכהן (השוטה) חוזר אחריו.

החכם שם את עצמו במקום האלוהים, הרי הוא יודע מה צריך...

אם פעם האלוהים היה אומר לכהן מה לעשות והאלוהים הפסיק לומר (בגלל שהעם לא היו מקשיבים לכהנים ולנביאים) אז העם בחרו לעצמם "חכמים" שיגידו לכהן מה לעשות במקום האלוהים... מה הבעיה?

הרי המנגינה חייבת להמשך.

ואם לחכמים נמאס מהמנצח המקורי של התזמורת והחוקים שלו.

אפשר להתעלם מהמנצח ולהמציא חוקים חדשים...

וזה קשור להתיוונות כי חלק מהתרבות היוונית היה בלהאדיר את ה"חכמים" למעמד גבוה ביותר ואם המעמד הגבוה תפוס ע"י מעמד שקבע האלוהים - אז אפשר להמאיס אותו ולרוקן אותו מתוכן ולהרחיק כך את עם ישראל מחוקי האלוהים.

מקווה שאנשים יתחילו לפתוח את העיניים ולהבין שרק אלוהי ישראל הוא האמת ואין עוד כלום חשוב מבלעדיו.

כשאני כותב אנשים אני מתכוון גם אלי...

שתהיה שבת שלום לכל עם ישראל.

נוכרי זה כמו כהן גדול

שלום לכל עם ישראל.

המון זמן שלא כתבתי כאן, בכל פעם לא הסתדר מסיבה אחרת. אבל היום ראיתי משהו שכל כך הרתיח לי את הדם ולכן הרגשתי שאני חייב לרשום את זה כאן.

לצערי - שוב ראיתי איך הגמרא רומסת את מעמד הכהונה.

בפעמים הקודמות שכתבתי כאן, וגם בהרצאות המצורפות בפרסומים הקודמים היה ניתן לראות קו ברור לפיו ה"פרושים" (הרבנות, האורטודוקסים - המון שמות יש לחבורה הזו) עשו מאמץ רב כדי להוריד מסדר היום את מעמד ה"כהונה" בכלל ומעמד "הכהן הגדול" בפרט. והעניין שהכעיס אותי נוגע לזה בדיוק.

אז ככה, היום עת חזרתי מהעבודה ראיתי את זה:

שוב ניתן לראות שהפרושי המצוטט כאן השתמש בטריק הידוע של להוציא דברים מהקשרם. הטריק הזה חוזר על עצמו הרבה  בגמרא. בואו ונראה מה כתוב בתורת האלוהים בפרק הנ"ל - כמה משפטים לפני ואחרי כדי לעמוד על ההקשר: 

(א) וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: (ב) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם: (ג) כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם בָּהּ לֹא תַעֲשׂוּ וּכְמַעֲשֵׂה אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה לֹא תַעֲשׂוּ וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ: (ד) אֶת מִשְׁפָּטַי תַּעֲשׂוּ וְאֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמְרוּ לָלֶכֶת בָּהֶם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם: (ה) וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם אֲנִי יְהוָה: (ו) אִישׁ אִישׁ אֶל כָּל שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ לֹא תִקְרְבוּ לְגַלּוֹת עֶרְוָה אֲנִי יְהוָה: (ז) עֶרְוַת אָבִיךָ וְעֶרְוַת אִמְּךָ לֹא תְגַלֵּה אִמְּךָ הִוא לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָהּ:

טוב, אז בגדול, מה שכתוב כאן זה שעלינו לשמור על החוקים הכתובים בתורה ומיד אחר כך - ממשיכים לחוקי עריות.

התורה אפילו לא רומזת בשום צורה במשפט הזה על המסקנה שמסיקים בגמרא - בבא קמא. אותו "רבי מאיר" באופן שרירותי שלף משפט מהתורה והפך אותו למשפט שמוריד ממעמד הכהן הגדול.

לפי התפיסה בגמרא - נוכרי שעוסק בתורה יכול להכנס לקודש הקודשים - הרי הוא ככהן גדול!!!

ברור שזו שטות גמורה. והתורה מחזקת את דברי באופן שאינו משתמע לשתי פנים ובלי להוציא דברים מהקשרם, בתורת האלוהים כתוב:

"לֹא תֹאכְלוּ כָל נְבֵלָה לַגֵּר אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ תִּתְּנֶנָּה וַאֲכָלָהּ אוֹ מָכֹר לְנָכְרִי כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ" (דברים י"א, 21)

לפי הפסוק הזה קל להבין שהנוכרי איננו קדוש - הרי הסיבה שאסור לאכול נבלה היא "כי עם קדוש אתה..." ואם יש היתר למכור לנוכרי זה בהכרח מראה שהוא לא קדוש. הרי אם גם הנוכרי היה קדוש - היה אסור למכור גם לו.

אז התורה אומרת שהנוכרי לא קדוש. יופי.

והגמרא אומרת שהנוכרי העוסק בתורה הוא ככהן גדול.

אבל אנו יודעים שהכהנים העוסקים בקודש. הכהן הגדול נכנס אפילו לקודש הקודשים.

פרטים "שוליים" אלה לא מבלבלים את הטקסט שבגמרא - האמת שבתורה לא תפריע להפחתת מעמד הכהנים של  הכת הפרושית.

הרי הם יודעים שמי שעוסק בגמרא עד הסוף - לומד כל פסיק שבה - עושה זאת כדי להגיע למעמד של "רב". וכנראה שלא יפריע לו העניין שמאדירים את המעמד שאליו הוא חותר.

אבל כשמאדירים מעמד אחד זה חייב להיות על חשבון המעמד האדיר האחר - והמעמד האדיר בתורת האלוהים זה מעמדו של הכהן הגדול - הרי רק הוא יכול להכנס לקודש הקודשים. אז אין בעיה - ממציאים מלא "הוכחות" לכך ש"כהן גדול" זה לא מעמד גבוה - לעומת מעמדו של "העוסק בתורה".

בכלל, אם שמים לב לדברים הקטנים, אפשר לשים לב שבגמרא כתוב "ככהן גדול" - זו התייחסות פחותה למעמד הכהן הגדול - פחותה מההתייחסות בתורה למעמד זה.

אם תחפשו בכל התנ"ך את צמד המילים "כהן גדול" לא תמצאו אותו מופיע אפילו פעם אחת.

לעומת זאת במשנה ביטוי זה מופיע 61 פעמים. ובגמרא 224 פעמים.

בתורה כן מופיע הביטוי: "הכהן הגדול" - 15 פעמים

במשנה הוא לא מופיע בכלל.

בכל הגמרא ביטוי זה מופיע 10 פעמים. לרוב כחלק מציטוט מהתורה.

מה הקשר אתם שואלים... - כשכתוב "הכהן הגדול" הכפלת ה' הידיעה מראה על זה שיש רק אחד כזה בכל נק' זמן/בכל הקשר. מה שהופך אותו לייחודי. כשכותבים "כהן גדול" אין שום דבר יחודי בכך - אתה עשוי לחשוב בטעות אפילו שיש כמה כאלה...

בתקווה לסוף המרד במלכות הכהנים - כפי שכתוב בתורת האלוהים:

וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:

המשך שבוע נעים לכל בית ישראל. 

הקטורת, והמתכון.

סתירה נוספת בין כתבי חז"ל/חכמים/הפרושים לבין תורת משה בן עמרם.


אפתח בדברי החכמים הפרושים:
תָּנוּ רַבָּנָן. פִּטּוּם הַקְּטרֶת כֵּיצַד. שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וּשְׁמוֹנָה מָנִים הָיוּ בָהּ. שְׁלֹש מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה
מָנֶה בְּכָל-יוֹם. מַחֲצִיתוֹ בַּבּקֶר וּמַחֲצִיתוֹ בָּעֶרֶב. וּשְׁלֹשָׁה מָנִים יְתֵרִים שֶׁמֵּהֶם מַכְנִיס כּהֵן גָּדוֹל וְנוֹטֵל מֵהֶם
מְלֹא חָפְנָיו בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. מַחֲזִירָן לַמַּכְתֶּשֶׁת בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים כְּדֵי לְקַיֵּם מִצְוַת דַּקָּה מִן הַדַּקָּה.
וְאַחַד עָשָׂר סַמֲמָנִים הָיוּ בָהּ. וְאֵלּוּ הֵן: (טוב למנותם באצבעותיו)  הַצֳּרִי.  וְהַצִּפּוֹרֶן.  וְהַחֶלְבְּנָה.  וְהַלְּבוֹנָה. מִשְׁקַל שִׁבְעִים שִׁבְעִים מָנֶה.  מוֹר.  וּקְצִיעָה. וְשִׁבּוֹלֶת נֵרְדְּ.  וְכַרְכּוֹם. מִשְׁקַל שִׁשָּׁה עָשָׂר שִׁשָּׁה עָשָׂר מָנֶה.  קוֹשְׂטְ שְׁנֵים עָשָׂר. קִלּוּפָה שְׁלֹשָׁה. קִנָּמוֹן תִּשְׁעָה. בּוֹרִית כַּרְשִׁינָא תִּשְׁעָה קַבִּין. יֵין קַפְרִיסִין סְאִין תְּלָת וְקַבִּין תְּלָתָא. וְאִם לֹא מָצָא יֵין קַפְרִיסִין מֵבִיא חֲמַר חִיוָר עַתִּיק. מֶלַח סְדוֹמִית רוֹבַע. מַעֲלֶה עָשָׁן כָּל שֶׁהוּא. רִבִּי נָתָן הַבַּבְלִי אוֹמֵר: אַף כִּפַּת הַיַּרְדֵּן כָּל-שֶׁהִיא. אִם נָתַן בָּהּ דְּבַשׁ פְּסָלָהּ. וְאִם חִסֵּר אַחַת מִכָּל-סַמֲמָנֶיהָ חַיָּב מִיתָה:


כל יהודי הבקיא מעט בתפילות מכיר את הקטע הזה אשר נקרא בכל יום, פעמיים ביום בבתי הכנסת (או בכל מקום אחר שיוצא לאדם להתפלל).


לפני הקטע הזה, יש קטע אחר בו כתוב כך:
וַיּאמֶר ה' אֶל-משֶׁה קַח-לְךָ סַמִּים נָטָף | וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה סַמִּים וּלְבנָה זַכָּה בַּד בְּבַד יִהְיה: וְעָשִיתָ אתָהּ קְטרֶת רקַח
 מַעֲשֵה רוֹקֵחַ מְמֻלָּח טָהוֹר קדֶשׁ: וְשָׁחַקְתָּ מִמֶּנָּה הָדֵק וְנתַתָּה מִמֶּנָּה לִפְנֵי הָעֵדֻת בְּאהֶל מוֹעֵד אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ
 שָׁמָּה קדֶשׁ קָדָשִׁים תִּהְיֶה לָכֶם: וְנֶאֱמַר: וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרן קְטרֶת סַמִּים בַּבּקֶר בַּבּקֶר בְּהֵיטִיבוֹ אֶת-הַנֵּרת יַקְטִירֶנָּה: וּבְהעֲלֹת אַהֲרן אֶת-הַנֵּרת בֵּין הָעַרְבַּיִם יַקְטִירֶנָּה קְטרֶת תָּמִיד לִפְנֵי ה' לְדרתֵיכֶם:


למעשה קטע זה הוא ערבוביה של משפטים מתוך ספר שמות פרק ל'.
ערבוביה של הפסוקים הבאים:
לד וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה קַח-לְךָ סַמִּים, נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה, סַמִּים, וּלְבֹנָה זַכָּה:  בַּד בְּבַד, יִהְיֶה.  לה וְעָשִׂיתָ אֹתָהּ קְטֹרֶת, רֹקַח מַעֲשֵׂה רוֹקֵחַ, מְמֻלָּח, טָהוֹר קֹדֶשׁ.  לו וְשָׁחַקְתָּ מִמֶּנָּה, הָדֵק, וְנָתַתָּה מִמֶּנָּה לִפְנֵי הָעֵדֻת בְּאֹהֶל מוֹעֵד, אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה; קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, תִּהְיֶה לָכֶם.
ז וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרֹן, קְטֹרֶת סַמִּים; בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר, בְּהֵיטִיבוֹ אֶת-הַנֵּרֹת--יַקְטִירֶנָּה.  ח וּבְהַעֲלֹת אַהֲרֹן אֶת-הַנֵּרֹת בֵּין הָעַרְבַּיִם, יַקְטִירֶנָּה--קְטֹרֶת תָּמִיד לִפְנֵי יְהוָה, לְדֹרֹתֵיכֶם.


מי שליקט את הפסוקים החליט להשמיט משום מה את המשפט שמופיע מיד אחרי פסוק ח:
 ט לֹא-תַעֲלוּ עָלָיו קְטֹרֶת זָרָה, וְעֹלָה וּמִנְחָה; וְנֵסֶךְ, לֹא תִסְּכוּ עָלָיו.


בפרק ל' כתוב המתכון של קטורת הסמים:
1. נטף.
2. שחלת.
3. חלבנה.
4. סמים.
5. לבונה זכה.‎
אכן סעיף 4 יחסית בעייתי - מה הם סמים?!?! לא ממש ברור... - התייחסות לכך בהמשך
לעומת זאת אם נתבונן במתכון החכמים:
1.צרי
2.ציפורן
3.חלבנה
4.לבונה
5.מור
6.קציעה
7.שיבולת נרד
8.כרכום
9.קושט
10.קילופה
11.קינמון
12.בורית כרשינא
13.יין קפריסין (או לחלופין חימר חיוור עתיק)
14.מלח סדומית


(כמו שהפרושים אוהבים לומר) משל למה הדבר דומה: לבחור שביקש מתכון לחביתה וקיבל מתכון לעוגה - נכון שבעוגה יש גם ביצים, אבל זה בעייתי להכין עוגה עם מחבת. והוא בכלל לא רצה עוגה - הוא רצה חביתה...


טוב ועכשיו קצת ברצינות, אני בטוח שחוסר האמת צועק כאן כבר מהרגע הראשון, אבל למי שלא ממש שומע - אז ככה, יש כמה בעיות...
א. מצד אחד אותם חכמים אומרים שאחד עשר סממנים היו בה - מצד שני, ספירה זריזה מראה שלוש עשרה סימנים.
ב. תורת הנביא משה בן עמרם עבד נאמן לבורא העולם מציגה 5 סממנים (כולל הסממן הלא ממש ברור - "סמים" המעלה באופן אוטומטי שאלה - איזה סמים?)
ג. גם אם נניח שכל הרשימה המפוארת בעלת 13 הסממנים של החכמים הפרושים מורכבת מ4 הסממנים שבתורה ועוד 9 סממנים העונים להגדרה "סמים" עדיין יש בעיה: אני לא יודע איך נקרא כל אחד מאותם סממנים שהם פרטו היום אבל אני כן יודע שקינמון זה לא סם! הוא לא עונה לקטגוריה סמים
ד. חסרים פריטים ברשימה של החכמים, הם לא ממש היו חזקים בלספור (לפי סעיף א) מסתבר שגם העתקה היא לא הצד החזק שלהם - איפה ה"נטף" ולמה אין "שחלת" ברשימה הפרושית?
ה. אמנם הטענה הזו קצת פחות חזקה מקודמותיה אך עדיין אטען אותה - יין קפריסין?!?! למה צריך יין של גויים בקטורת? למה צריך יין מקפריסין/יין במתכון קפריסאי  ארץ ישראל הרי נשתבחה בפירותיה - למה צריך מצרכים מהגויים???
ו. האם כל הסעיפים א-ה לא מריחים קצת כמו קטורת זרה??? 
אם כך - לא פלא שהושמט הקטע "לא תקטירו קטורת זרה" הרי תיאור הקטורת של הפרושים הוא עונה להגדרה קטורת זרה...


אך עדיין - אנשים קוראים את הקטע הזה כל יום, פעמיים ביום (אני גם הייתי בינהם במשך תקופה ארוכה) - קוראים? כמו מכונת יריה יורים את המילים בלי להבין את המשפטים ולחפש את האמת!
בספר איכה כתוב:
נַחְפְּשָׂה דְרָכֵינוּ וְנַחְקֹרָה, וְנָשׁוּבָה עַד-יְהוָה
אך אם דרכינו הם פקס יומי לשמיים בלי להבין אפילו את תוכנו- איך נשובה עד אליו?
אבינו מחכה לנו כבר אלפיי שנים שנפתח את עיניינו - שנחקור.


תוך כדי כתיבת השורות האלה - קצת גלשתי באינטרנט בענייני קטורת ואיזה יופי מה מצאתי:
http://www.daat.ac.il/daat/tanach/tora/ktoret.htm
התייחסות פרושית לענייני הטקסיטם של חכמי הפרושים - כולל חישובים מדוייקים עם 7 ספרות אחרי הנקודה - טירוף של רמות דיוק!
אבל אף אחד מהם לא התייחס לכך שבטקסט כתוב כי לפניינו 11 סממנים - למרות שאם נספור נגלה 14 סממנים...


ושוב לכל אותם אלה שחושבים בליבם הכועס - "כופר"
שיהיה לכם ברור: האמת היחידה מבחינתי היא אלוהי השמים והארץ, מלך מלכי המלכים, שברא את העולם בשישה ימים וביום השביעי שבת וינפש, בורא הכל, מחולל המציאות, הבוחר באבותינו אברהם יצחק ויעקב שכרת עימם ועם זרעם ברית עולם, שבחר במשה בן עמרם משבט לוי עבדו להוציא את עמו ממצרים, ובחר באהרון הכהן ובזרעו לעבודות הקודש, אלוהי העבריים שכתב לנו בספר שמות פרק י"ט: "ה וְעַתָּה, אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי, וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת-בְּרִיתִי--וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל-הָעַמִּים, כִּי-לִי כָּל-הָאָרֶץ.  ו וְאַתֶּם תִּהְיוּ-לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים, וְגוֹי קָדוֹשׁ" כולו אמת הוא אחד ואין עוד מלבדו!


יש טקסטים - הסותרים את התורה שמשה בן עמרם קיבל מאלוהי ישראל וכשיש סתירה בין משהו לתורת משה - התורה תמיד מנצחת.


בתקווה לאחדות אמיתית בין כל עם הקודש,
לשלום אמיתי בין כל העמים,
ותפילה עמוקה שכולנו נקיים רק את רצון בוראנו - כי זה הדבר היחיד שיגרום למימוש התקווה לטוב.
רק טוב לכם אחיי העבריים!

אבות של מי?

סתירה בין התורה שבע"פ לתורה שבכתב  (הלינקים שבסוגריים הם רפרנסים לעובדות שאני מציג...)

נתבונן לרגע בטקסט שנכתב בסוף תקופת התנאים (http://www.hidabroot.org/CommunityDetail.asp?FaqID=39644) ואם נטרח להתבונן בציר הזמן  (http://www.aish.co.il/i/jh/48851742.html) נבין שקיים פער של 1500 שנה בין מעמד הר סיני, 1500 שנים בהם נחרב בית המקדש פעמיים ואף יצאנו לגלות והכל בשל מעשינו הרעים כמו שמעידים הספרים המתאימים ובינהם הנביא יחזקאל שבפרק מ"ג כותב:...וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם בְּנֵי צָדוֹק אֲשֶׁר שָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת מִקְדָּשִׁי בִּתְעוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵעָלַי הֵמָּה יִקְרְבוּ אֵלַי לְשָׁרְתֵנִי...

היות וידוע כי אחוז הכהנים בני צדוק ששמרו את משמרת ה' בימים טרופים אלה - אחוזם בסנהדרין היה מאוד נמוך אז יכול להיות שמי שכתב את פרקי אבות למשל לא ממש הכיר את התורה כמו שצריך, בפתיחת פרקי אבות כתוב:

פרק א, משנה א:  משה קיבל תורה מסיני, ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים, וזקנים לנביאים, ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה.  והן אמרו שלושה דברים:  היו מתונים בדין, והעמידו תלמידים הרבה, ועשו סייג לתורה. 

לעומת זאת בספר דברים כתוב:

דברים ל"א פסוק ט':  וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה, אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת, וַיִּתְּנָהּ אֶל-הַכֹּהֲנִים בְּנֵי לֵוִי, הַנֹּשְׂאִים אֶת-אֲרוֹן בְּרִית יְהוָה

...לא צריך להיות בלש גדול כדי להבין שרק אחד מהמשפטים האלה הוא אמת והשני הוא שקרי (היות ויש בינהם סתירה לגבי השאלה הפשוטה - למי משה נתן את התורה???) ...אם הייתם צריכים לכתוב חיבור מעמיק על מלחמת המפרץ, מי היה מקור מידע אמין יותר:

1. אדם בגיל העשרים ששהה בברדס

2. נחמן שי  (http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%9F_%D7%A9%D7%99)

התשובה כאן ברורה!

קל וחומר שהפער כאן הוא של 1500 שנים...

אם כן, אנו רואים כי הסתירה גלויה מאוד לעין!!!

בספר דברים שנכתב לפני הכניסה לארץ ישראל כתוב שמשה נותן את התורה אל הכהנים בני לוי.

ובספר שנכתב כ1500 שנה אחרי(פרקי אבות) המעמד של כהנים הושמט לחלוטין!

1500 שנה אחרי מתן התורה, בתקופה של פילוג עצום בעם שכבר שינה לגמרי את מנהגיו ואינו נוהג כדרך אבותיו (למשל שינוי שמות החודשים,שינוי החודש בו מתחילה השנה, גירוש הכהונה הגדולה בתום בית ראשון ובכלל עדויות הנביאים מלאות במעשים הרעים של העם הנבחר...) 1500 שנה אחרי קמו אנשים וכינו את עצמם "אבות" וכתבו לנו פרקים חדשים - פרקי אבות.

פרק חדש של העם היהודי - פרק בו מעמד הכהונה נחשב פחות מ"תלמיד חכם".

כל כך השפילו את מעמד הכהן עד כי אמרו (משנה, סדר נזיקין, מסכת הוריות, פרק ג' משנה ח)  :

כֹּהֵן קוֹדֵם לְלֵוִי, לֵוִי לְיִשְׂרָאֵל, יִשְׂרָאֵל לְמַמְזֵר, וּמַמְזֵר לְנָתִין, וְנָתִין לְגֵר, וְגֵר לְעֶבֶד מְשֻׁחְרָר. אֵימָתַי, בִּזְמַן שֶׁכֻּלָּן שָׁוִין. אֲבָל אִם הָיָה מַמְזֵר תַּלְמִיד חָכָם וְכֹהֵן גָּדוֹל עַם הָאָרֶץ, מַמְזֵר תַּלְמִיד חָכָם קוֹדֵם לְכֹהֵן גָּדוֹל עַם הָאָרֶץ:

שוב, לא כל כך ברור מי הגה את המשפט הזה ממוחו - היות והוא סותר את התורה שבכתב בצורה חד משמעית, כהן גדול לא יכול להיות עם הארץ היות וכהן גדול לומד את מלאכת הקודש מאביו שלמד מאביו שלמד מאביו כך דורות אחורה עד אהרון הכהן - מכאן שהוא לא יכול להיות עם הארץ!
בספר דברים פרק כ"ג פסוק ג' כתוב:
"לֹא יָבֹא מַמְזֵר בִּקְהַל יְהוָה גַּם דּוֹר עֲשִׂירִי לֹא יָבֹא לוֹ בִּקְהַל יְהוָה"

אסור לנו בתור העם הנבחר שיהיו ממזרים בקרבנו - רש"י פירש על פסוק זה "לא ישא ישראלית", זה יכול להיות רובד מסויים, אבל רובד הפשט מתייחס ל:" קהל ה' " - באופן הכי פשוט - התקהלות של ישראלים. מכאן, איך הוא יכול להיות תלמיד חכם?!?

כדי ללמוד הוא צריך להתקהל עם עוד אנשים מזרע ישראל. שזה אסור.

מכאן שמי שכתב את המשנה לעיל, התעלם מציווי מפורש בתורה! בכך שמבחינתו ממזר יכול להיות תלמיד חכם.

אני לא יודע לגמרי מה היה טיב הסכסוכים הפוליטים בישראל של אתה התקופה (פרופסור רחל אליאור מתייחסת אליהם בהרצאותיה שמפורסמות בבלוג הזה)- אבל הממסד ה"רבני" שם נתן עבודה רצינית במלאכה של שיבוש המסורת היהודית שמשה הביא לאבותינו בהר סיני.

שיהיה המשך שבוע טוב לכל זרע יעקב!

ושבעזרת השם - גוי אל גוי לא ישא עוד חרב ולא נלמד עוד מלחמה!

להתבונן, לחקור ולחשוב

אולי יש עוד כמה פעלים שמתאימים לכותרת.
הרעיון הוא כזה.
בהנחה שאלוהי ישראל לא שקרן (כולו אמת) אז יש בעיה...
שימו לב טוב - לא לפספס את זה.
בורא העולם מבטיח לישראל בספר דברים -בכוונה אין פה פרק ופסוק - מי שלא יודע איפה בספר זו הזדמנות טובה בשבילו להתחיל לקרוא. שאם ישראל ילכו בחוקותיו יהיה טוב - ממש טוב, שפע שרק הוא יכול לתת. ואם לא ילכו בחוקותיו, יהיה ממש לא טוב. וגם כאן יש פירוט המדבר על זה שלא ירד גשם, תהיה גלות, רדיפות ועוד...


נתבונן על חלון זמן מסויים בהיסטוריה - מהזמן שלפני תנועת ההשכלה באירופה עד איזה אלף שנה לפני. למשל בין השנים 1600-600 לספירת הנוצרים. בתקופה זו (1000 שנה!!!) כל היהודים היו מקיימים את המצוות שמפורטות בגמרא, משנה ושאר ספרים שחז"ל העבירו אלינו - "התורה שבע"פ" - ועדיין, לא נראה הטוב המובטח בספר דברים.
בחלון הזמן שדגמתי באופן שרירותי היו המון פרעות ביהודים, פוגרומים, הגליות וגירושים ומה לא...
בעצם מחורבן בית המקדש השני - זה מה שקיבלנו במשך 2000 שנות גלות (פחות או יותר)


נשאלת השאלה:
למה???
למה בורא העולם שבחר בעם ישראל מתעלל בנו???
הרי אנחנו עושים את מה שהוא רוצה מאיתנו!!!


>>>אז זהו שהעניין הזה מוטל בספק - "האם אנו עושים את מה שהוא רוצה מאיתנו"
קודם כל זה מיישב את הסתירה ממש מהר, הרי אם לא קיימנו את רצונו, ברור שהוא יערים עלינו קשיים הרי כתוב בתורה מה יהיה במקרה של:"...ואם בחוקותי לא תלכו..."
בעצם הסיבה היחידה למצבים של לחץ רדיפות מיתות משונות חוסר בגשמים - הסיבה היחידה להם היא "ואם בחוקותי לא תלכו"
מה שמבקש להעמיד את כתביהם של חז"ל, חכמי הגמרא והמשנה בסימן שאלה אחד גדול...


אז נכון, זרקתי פצצה לאוויר, ויש מי שיגידו שאני כופר אם אני מערער על דברי חז"ל...
נכון...


לכל אותם אנשים אני רק יכול לומר שהמניע היחידי שלי לעניין הזה הוא אהבת הבורא, והסתירות החמורות שמופיעות בהמון מקומות בין דברי חז"ל לבין תורת משה בן עמרם.


מצורפות 2 הרצאות רקע על התקופה שזרע יעקב - עם ישראל עבר מעם שמונהג ע"י כהנים ולווים לעם שמונהג ע"י "חכמים".

פרופ' רחל אליאור- מי כתב את המגילות הגנוזות?

מי דחק את מגילות מדבר יהודה לתהום הנשייה ומדוע?

הטענה שלי - שמחוזקת ע"י ההרצאות לעיל ובעזרת בורא העולם עוד תתחזק בהמשך - היא כזאת:

היהדות האורטודוקסית - היא ההתיוונות.

התוצר של המנגנון שעקר את השורש המקורי והשריש שורש יווני הוא בעצם ספרות חז"ל.

למה אני אומר דברים כאלה בכלל???

בהמשך הרשימות הכל יפורט.

מי יתן וכל אדם מזרע יעקב יקיים את רצון בוראו - ושלום יהיה על כל הברואים.