הקטורת, והמתכון.

סתירה נוספת בין כתבי חז"ל/חכמים/הפרושים לבין תורת משה בן עמרם.


אפתח בדברי החכמים הפרושים:
תָּנוּ רַבָּנָן. פִּטּוּם הַקְּטרֶת כֵּיצַד. שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וּשְׁמוֹנָה מָנִים הָיוּ בָהּ. שְׁלֹש מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה
מָנֶה בְּכָל-יוֹם. מַחֲצִיתוֹ בַּבּקֶר וּמַחֲצִיתוֹ בָּעֶרֶב. וּשְׁלֹשָׁה מָנִים יְתֵרִים שֶׁמֵּהֶם מַכְנִיס כּהֵן גָּדוֹל וְנוֹטֵל מֵהֶם
מְלֹא חָפְנָיו בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. מַחֲזִירָן לַמַּכְתֶּשֶׁת בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים כְּדֵי לְקַיֵּם מִצְוַת דַּקָּה מִן הַדַּקָּה.
וְאַחַד עָשָׂר סַמֲמָנִים הָיוּ בָהּ. וְאֵלּוּ הֵן: (טוב למנותם באצבעותיו)  הַצֳּרִי.  וְהַצִּפּוֹרֶן.  וְהַחֶלְבְּנָה.  וְהַלְּבוֹנָה. מִשְׁקַל שִׁבְעִים שִׁבְעִים מָנֶה.  מוֹר.  וּקְצִיעָה. וְשִׁבּוֹלֶת נֵרְדְּ.  וְכַרְכּוֹם. מִשְׁקַל שִׁשָּׁה עָשָׂר שִׁשָּׁה עָשָׂר מָנֶה.  קוֹשְׂטְ שְׁנֵים עָשָׂר. קִלּוּפָה שְׁלֹשָׁה. קִנָּמוֹן תִּשְׁעָה. בּוֹרִית כַּרְשִׁינָא תִּשְׁעָה קַבִּין. יֵין קַפְרִיסִין סְאִין תְּלָת וְקַבִּין תְּלָתָא. וְאִם לֹא מָצָא יֵין קַפְרִיסִין מֵבִיא חֲמַר חִיוָר עַתִּיק. מֶלַח סְדוֹמִית רוֹבַע. מַעֲלֶה עָשָׁן כָּל שֶׁהוּא. רִבִּי נָתָן הַבַּבְלִי אוֹמֵר: אַף כִּפַּת הַיַּרְדֵּן כָּל-שֶׁהִיא. אִם נָתַן בָּהּ דְּבַשׁ פְּסָלָהּ. וְאִם חִסֵּר אַחַת מִכָּל-סַמֲמָנֶיהָ חַיָּב מִיתָה:


כל יהודי הבקיא מעט בתפילות מכיר את הקטע הזה אשר נקרא בכל יום, פעמיים ביום בבתי הכנסת (או בכל מקום אחר שיוצא לאדם להתפלל).


לפני הקטע הזה, יש קטע אחר בו כתוב כך:
וַיּאמֶר ה' אֶל-משֶׁה קַח-לְךָ סַמִּים נָטָף | וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה סַמִּים וּלְבנָה זַכָּה בַּד בְּבַד יִהְיה: וְעָשִיתָ אתָהּ קְטרֶת רקַח
 מַעֲשֵה רוֹקֵחַ מְמֻלָּח טָהוֹר קדֶשׁ: וְשָׁחַקְתָּ מִמֶּנָּה הָדֵק וְנתַתָּה מִמֶּנָּה לִפְנֵי הָעֵדֻת בְּאהֶל מוֹעֵד אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ
 שָׁמָּה קדֶשׁ קָדָשִׁים תִּהְיֶה לָכֶם: וְנֶאֱמַר: וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרן קְטרֶת סַמִּים בַּבּקֶר בַּבּקֶר בְּהֵיטִיבוֹ אֶת-הַנֵּרת יַקְטִירֶנָּה: וּבְהעֲלֹת אַהֲרן אֶת-הַנֵּרת בֵּין הָעַרְבַּיִם יַקְטִירֶנָּה קְטרֶת תָּמִיד לִפְנֵי ה' לְדרתֵיכֶם:


למעשה קטע זה הוא ערבוביה של משפטים מתוך ספר שמות פרק ל'.
ערבוביה של הפסוקים הבאים:
לד וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה קַח-לְךָ סַמִּים, נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה, סַמִּים, וּלְבֹנָה זַכָּה:  בַּד בְּבַד, יִהְיֶה.  לה וְעָשִׂיתָ אֹתָהּ קְטֹרֶת, רֹקַח מַעֲשֵׂה רוֹקֵחַ, מְמֻלָּח, טָהוֹר קֹדֶשׁ.  לו וְשָׁחַקְתָּ מִמֶּנָּה, הָדֵק, וְנָתַתָּה מִמֶּנָּה לִפְנֵי הָעֵדֻת בְּאֹהֶל מוֹעֵד, אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה; קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, תִּהְיֶה לָכֶם.
ז וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרֹן, קְטֹרֶת סַמִּים; בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר, בְּהֵיטִיבוֹ אֶת-הַנֵּרֹת--יַקְטִירֶנָּה.  ח וּבְהַעֲלֹת אַהֲרֹן אֶת-הַנֵּרֹת בֵּין הָעַרְבַּיִם, יַקְטִירֶנָּה--קְטֹרֶת תָּמִיד לִפְנֵי יְהוָה, לְדֹרֹתֵיכֶם.


מי שליקט את הפסוקים החליט להשמיט משום מה את המשפט שמופיע מיד אחרי פסוק ח:
 ט לֹא-תַעֲלוּ עָלָיו קְטֹרֶת זָרָה, וְעֹלָה וּמִנְחָה; וְנֵסֶךְ, לֹא תִסְּכוּ עָלָיו.


בפרק ל' כתוב המתכון של קטורת הסמים:
1. נטף.
2. שחלת.
3. חלבנה.
4. סמים.
5. לבונה זכה.‎
אכן סעיף 4 יחסית בעייתי - מה הם סמים?!?! לא ממש ברור... - התייחסות לכך בהמשך
לעומת זאת אם נתבונן במתכון החכמים:
1.צרי
2.ציפורן
3.חלבנה
4.לבונה
5.מור
6.קציעה
7.שיבולת נרד
8.כרכום
9.קושט
10.קילופה
11.קינמון
12.בורית כרשינא
13.יין קפריסין (או לחלופין חימר חיוור עתיק)
14.מלח סדומית


(כמו שהפרושים אוהבים לומר) משל למה הדבר דומה: לבחור שביקש מתכון לחביתה וקיבל מתכון לעוגה - נכון שבעוגה יש גם ביצים, אבל זה בעייתי להכין עוגה עם מחבת. והוא בכלל לא רצה עוגה - הוא רצה חביתה...


טוב ועכשיו קצת ברצינות, אני בטוח שחוסר האמת צועק כאן כבר מהרגע הראשון, אבל למי שלא ממש שומע - אז ככה, יש כמה בעיות...
א. מצד אחד אותם חכמים אומרים שאחד עשר סממנים היו בה - מצד שני, ספירה זריזה מראה שלוש עשרה סימנים.
ב. תורת הנביא משה בן עמרם עבד נאמן לבורא העולם מציגה 5 סממנים (כולל הסממן הלא ממש ברור - "סמים" המעלה באופן אוטומטי שאלה - איזה סמים?)
ג. גם אם נניח שכל הרשימה המפוארת בעלת 13 הסממנים של החכמים הפרושים מורכבת מ4 הסממנים שבתורה ועוד 9 סממנים העונים להגדרה "סמים" עדיין יש בעיה: אני לא יודע איך נקרא כל אחד מאותם סממנים שהם פרטו היום אבל אני כן יודע שקינמון זה לא סם! הוא לא עונה לקטגוריה סמים
ד. חסרים פריטים ברשימה של החכמים, הם לא ממש היו חזקים בלספור (לפי סעיף א) מסתבר שגם העתקה היא לא הצד החזק שלהם - איפה ה"נטף" ולמה אין "שחלת" ברשימה הפרושית?
ה. אמנם הטענה הזו קצת פחות חזקה מקודמותיה אך עדיין אטען אותה - יין קפריסין?!?! למה צריך יין של גויים בקטורת? למה צריך יין מקפריסין/יין במתכון קפריסאי  ארץ ישראל הרי נשתבחה בפירותיה - למה צריך מצרכים מהגויים???
ו. האם כל הסעיפים א-ה לא מריחים קצת כמו קטורת זרה??? 
אם כך - לא פלא שהושמט הקטע "לא תקטירו קטורת זרה" הרי תיאור הקטורת של הפרושים הוא עונה להגדרה קטורת זרה...


אך עדיין - אנשים קוראים את הקטע הזה כל יום, פעמיים ביום (אני גם הייתי בינהם במשך תקופה ארוכה) - קוראים? כמו מכונת יריה יורים את המילים בלי להבין את המשפטים ולחפש את האמת!
בספר איכה כתוב:
נַחְפְּשָׂה דְרָכֵינוּ וְנַחְקֹרָה, וְנָשׁוּבָה עַד-יְהוָה
אך אם דרכינו הם פקס יומי לשמיים בלי להבין אפילו את תוכנו- איך נשובה עד אליו?
אבינו מחכה לנו כבר אלפיי שנים שנפתח את עיניינו - שנחקור.


תוך כדי כתיבת השורות האלה - קצת גלשתי באינטרנט בענייני קטורת ואיזה יופי מה מצאתי:
http://www.daat.ac.il/daat/tanach/tora/ktoret.htm
התייחסות פרושית לענייני הטקסיטם של חכמי הפרושים - כולל חישובים מדוייקים עם 7 ספרות אחרי הנקודה - טירוף של רמות דיוק!
אבל אף אחד מהם לא התייחס לכך שבטקסט כתוב כי לפניינו 11 סממנים - למרות שאם נספור נגלה 14 סממנים...


ושוב לכל אותם אלה שחושבים בליבם הכועס - "כופר"
שיהיה לכם ברור: האמת היחידה מבחינתי היא אלוהי השמים והארץ, מלך מלכי המלכים, שברא את העולם בשישה ימים וביום השביעי שבת וינפש, בורא הכל, מחולל המציאות, הבוחר באבותינו אברהם יצחק ויעקב שכרת עימם ועם זרעם ברית עולם, שבחר במשה בן עמרם משבט לוי עבדו להוציא את עמו ממצרים, ובחר באהרון הכהן ובזרעו לעבודות הקודש, אלוהי העבריים שכתב לנו בספר שמות פרק י"ט: "ה וְעַתָּה, אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי, וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת-בְּרִיתִי--וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל-הָעַמִּים, כִּי-לִי כָּל-הָאָרֶץ.  ו וְאַתֶּם תִּהְיוּ-לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים, וְגוֹי קָדוֹשׁ" כולו אמת הוא אחד ואין עוד מלבדו!


יש טקסטים - הסותרים את התורה שמשה בן עמרם קיבל מאלוהי ישראל וכשיש סתירה בין משהו לתורת משה - התורה תמיד מנצחת.


בתקווה לאחדות אמיתית בין כל עם הקודש,
לשלום אמיתי בין כל העמים,
ותפילה עמוקה שכולנו נקיים רק את רצון בוראנו - כי זה הדבר היחיד שיגרום למימוש התקווה לטוב.
רק טוב לכם אחיי העבריים!